מחקר : לבטא רגשות במילים
- דור אדיב
- 8 ביולי 2025
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 3 בנוב׳ 2025
תוצאות המחקר הראו כי כאשר אנחנו מדברים על מה שאנחנו מרגישים – המוח מגיב בירידה בפעילות רגשית ועובר לפעולה של הרגעה. במחקר שנערך ב-UCLA, משתתפים צפו בתמונות שמעוררות רגש ועברו סריקת מוח בזמן שתיארו את הרגש במילים.
שם המחקר: Putting Feelings into Words
נחקר באוניברסיטת UCLA | פורסם ב-2007
חוקרים: Matthew D. Lieberman, Naomi I. Eisenberger ועוד.
🔍 מטרת המחקר :
החוקרים ביקשו לבדוק את ההשערה שפעולה פשוטה כמו לתת שם לרגש – "לשים עליו מילים" – יכולה להשפיע פיזית על המוח, להפחית פעילות באזורים הקשורים לעוררות רגשית, ובכך לעזור לנו להירגע רגשית. כלומר, מה קורה לנו ברמה המוחית כשאנחנו אומרים בקול :
"אני עצוב", "זה מפחיד אותי", "מרגיש לי קשה" לעומת מתי שאנחנו פשוט שומרים את התחושות בפנים.
🧪 מה עשו בניסוי?
החוקרים ערכו ניסוי עם משתתפים שצפו בתמונות של פרצופים אנושיים שמעוררים רגשות חזקים – כמו כעס, פחד, עצב.
קבוצה אחת התבקשה לזהות את הרגש שמופיע על הפנים ("כועס", "מפוחד" וכו') – פעולה שנקראת Affect Labeling.
קבוצה שנייה התבקשה לבצע משימה ניטרלית – כמו לזהות את המין של האדם בתמונה (גבר/אישה).
במהלך הפעולה, סרקו את מוחם של המשתתפים באמצעות fMRI – טכנולוגיה שבודקת בזמן אמת את פעילות המוח.
🧠 ממצאים מרכזיים:
כאשר המשתתפים תיארו את הרגש במילים – חלה ירידה ניכרת בפעילות של האמיגדלה.
האמיגדלה היא אזור במוח שאחראי לתגובה רגשית חזקה – כמו פחד, מתח, לחץ.
במקביל, חלה עלייה בפעילות באזור אחר – ה-RVLPFC (הקורטקס הקדם-מצחי הוונטרולטרלי הימני), הידוע כאחראי על ויסות רגשות ובקרה עצמית.
ככל שהפעילות בקורטקס הזה עלתה – כך הפעילות באמיגדלה ירדה יותר.כלומר, המוח נכנס לפעולה של ויסות רגשי באופן אוטומטי – רק מעצם מתן שם לרגש.
🔬 מסקנה מדעית:
כשאנחנו מבטאים את הרגש במילים – אפילו בלי כוונה "לטפל" בעצמנו – אנחנו מתחילים תהליך מוחי של רגיעה עצמית.
זו לא רק תחושה – זו תגובה נוירולוגית אמיתית.המילים שאנחנו אומרים יוצרות סדר, שליטה ופרספקטיבה רגשית – ממש ברמת תפקוד המוח.
📎 למאמר המלא :
