top of page

מחקר : לבטא רגשות במילים

עודכן: 3 בנוב׳ 2025

תוצאות המחקר הראו כי כאשר אנחנו מדברים על מה שאנחנו מרגישים – המוח מגיב בירידה בפעילות רגשית ועובר לפעולה של הרגעה. במחקר שנערך ב-UCLA, משתתפים צפו בתמונות שמעוררות רגש ועברו סריקת מוח בזמן שתיארו את הרגש במילים.



שם המחקר: Putting Feelings into Words

נחקר באוניברסיטת UCLA | פורסם ב-2007

חוקרים: Matthew D. Lieberman, Naomi I. Eisenberger ועוד.



🔍 מטרת המחקר :


החוקרים ביקשו לבדוק את ההשערה שפעולה פשוטה כמו לתת שם לרגש – "לשים עליו מילים" – יכולה להשפיע פיזית על המוח, להפחית פעילות באזורים הקשורים לעוררות רגשית, ובכך לעזור לנו להירגע רגשית. כלומר, מה קורה לנו ברמה המוחית כשאנחנו אומרים בקול :

"אני עצוב", "זה מפחיד אותי", "מרגיש לי קשה" לעומת מתי שאנחנו פשוט שומרים את התחושות בפנים.



🧪 מה עשו בניסוי?


החוקרים ערכו ניסוי עם משתתפים שצפו בתמונות של פרצופים אנושיים שמעוררים רגשות חזקים – כמו כעס, פחד, עצב.


  • קבוצה אחת התבקשה לזהות את הרגש שמופיע על הפנים ("כועס", "מפוחד" וכו') – פעולה שנקראת Affect Labeling.

  • קבוצה שנייה התבקשה לבצע משימה ניטרלית – כמו לזהות את המין של האדם בתמונה (גבר/אישה).

  • במהלך הפעולה, סרקו את מוחם של המשתתפים באמצעות fMRI – טכנולוגיה שבודקת בזמן אמת את פעילות המוח.


🧠 ממצאים מרכזיים:


  1. כאשר המשתתפים תיארו את הרגש במילים – חלה ירידה ניכרת בפעילות של האמיגדלה.

    האמיגדלה היא אזור במוח שאחראי לתגובה רגשית חזקה – כמו פחד, מתח, לחץ.

  2. במקביל, חלה עלייה בפעילות באזור אחר – ה-RVLPFC (הקורטקס הקדם-מצחי הוונטרולטרלי הימני), הידוע כאחראי על ויסות רגשות ובקרה עצמית.

  3. ככל שהפעילות בקורטקס הזה עלתה – כך הפעילות באמיגדלה ירדה יותר.כלומר, המוח נכנס לפעולה של ויסות רגשי באופן אוטומטי – רק מעצם מתן שם לרגש.



    🔬 מסקנה מדעית:

כשאנחנו מבטאים את הרגש במילים – אפילו בלי כוונה "לטפל" בעצמנו – אנחנו מתחילים תהליך מוחי של רגיעה עצמית.

זו לא רק תחושה – זו תגובה נוירולוגית אמיתית.המילים שאנחנו אומרים יוצרות סדר, שליטה ופרספקטיבה רגשית – ממש ברמת תפקוד המוח.




📎 למאמר המלא :



תמונה דקורטיבית למאמר אין לה משמעות

 
 
 
bottom of page